יאנה ברנזבורג הצטרפה לאפלייד מטיריאלס לפני 19 שנה כמפתחת מתחילה. במהלך קריירה מגוונת ורבת תפניות היא רכשה ידע בעולמות של תוכנה, חומרה, אלגוריתמים, פיזיקה ועוד, יצרה קשרים מקצועיים וחברתיים משמעותיים, והפכה למנהלת בכירה בחברה מולטידיספלינרית גלובאלית. 

מה הרקע המקצועי שלך?

אני עובדת באפלייד מטיריאלס משנת 2003 — 19 שנים תמימות. אפלייד היתה מקום העבודה הראשון שלי אחרי סיום הלימודים. למדתי מדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב ובאותה תקופה אמנם עבדתי במשרת סטודנטית באורבוטק, אבל אפלייד בכל זאת נחשבת בעיני למקום העבודה הראשון שלי (ובינתיים גם האחרון).

הגעתי לאפלייד בתזמון גרוע מבחינת שוק הטכנולוגיה, ולמרות זאת התראיינתי לכמה מחלקות ובסופו של דבר התחלתי לעבוד כמפתחת תוכנה במוצר של סריקת מסכות (מסכות הן הגלופות שמשמשות בתהליך ייצור השבבים) — ומשם רק צמחתי. מוניתי לראש צוות ואחר כך למנהלת קבוצה, וביליתי כמעט עשור בפיתוח בתחומים של עיבוד תמונה ברזולוציה של ננומטרים, אופטימיזציה של קוד להאצת ביצועים, בניית ארכיטקטורת תוכנה סקלבילית (scalable), ועוד.

ואז הגיע המעבר הראשון שלי בתוך אפלייד, לקבוצה שמפתחת את המכונות לסריקת ווייפרים (פרוסות הסיליקון שמהן בנוי השבב). זה היה תחום אחר מכל הבחינות: המוצר, הטכנולוגיות, שפות התכנות, האנשים — הכל היה חדש. בהמשך ניהלתי קבוצת תוכנה שמפתחת את השרת המרכזי לנתוני CAD. אחרי שנתיים נוספות עברתי להוביל את פרויקט הסימולציות, המיועד לייעל את תהליכי הפיתוח והבדיקות. בתור ראש פרויקט הסימולציה למדתי ניהול פרויקטים — התמחות הדורשת שלל מיומנויות של הגדרת חזון משותף, שיתוף פעולה מולטידיסיפלינרי, ועבודה משותפת בין גורמים שונים בארגון. המעבר הבא היה לניהול קבוצת תוכנה של מכונת מטרולוגיה, המיועדת למדידה של מאפיינים שונים של השבב.

לאורך המסע הזה עבדתי עם מוצרים, טכנולוגיות, אנשים ותרבויות עבודה מגוונות. הייתה לי הזדמנות לעבוד עם אנשים נהדרים ומוכשרים מקבוצת פיתוח התוכנה של אפלייד בהודו, לעשות סיעור מוחות עם מומחי הלקוחות שלנו בטייוואן, להרגיע לקוח בקוריאה, ועוד.

המעבר הראשון שלי בתוך אפלייד סיפק עבורי תובנה שלא תסולא בפז: שמעברים פנימיים בתוך המחלקות בחברה משמעותיים כמעט כמו מעבר לעבודה בחברה אחרת - רק בלי החסרונות הכרוכים בשינוי מקום העבודה. הגמישות הזו היא יתרון מאוד משמעותי עבורי, כי היא מאפשרת לי להיחשף לתחומים טכנולוגיים רבים, וגם להכיר הרבה אנשים בארגון. עם הזמן זה גם הופך ליתרון אסטרטגי, כי אני מצליחה לשתף פעולה ולערב את האנשים שעבדתי איתם ברחבי הארגון לטובת יוזמות ומטרות הדדיות.

בשינוי הארגוני האחרון קיבלתי תפקיד חדש, מרגש ומאתגר — ניהול תהליכי הביג דאטה בחטיבת הפטרנינג, הכוללת שני מוצרי מטרולוגיה. בעזרת הדאטה שהמכונות שלנו מייצרות אנחנו בונים פתרונות מבוססי למידת מכונה ולמידה עמוקה (deep learning). המטרה שלנו היא להמשיך לשכלל את התרבות מונעת הנתונים (data driven culture) בארגון. המשימה הענקית הזו כרוכה באתגרים מרתקים כמו איך להשתמש בצורה אופטימלית באלגוריתמים של למידת מכונה ולמידה עמוקה, איך לאסוף באופן מיטבי את הנתונים הרלוונטיים, ואיך להנגיש אותם. ישנם גם היבטים של הטמעת תשתיות וארכיטקטורות, יצירת תפקידי דאטה רלוונטיים, ובניית פתרונות אינטגרטיביים תוך שיתוף פעולה עם חטיבות אחרות.

הגעתי לאפלייד כמפתחת מתחילה, אבל מאז הכישורים שלי התפתחו הרבה מעבר לזה, להבנה של תכנון וארכיטקטורה של תוכנה, לניהול פרויקטים, לחיבור של אנשים מתחומים מגוונים לאג'נדה משותפת, ולהגדרת חזון. גדלתי כמנהלת בחברה מולטידיספלינרית גלובאלית, ורכשתי ידע בעולמות טכנולוגיים מגוונים.

מה את הכי אוהבת בעבודה שלך?

אני אוהבת את הרבגוניות — את היכולת לעבור בין תפקידים. אני אוהבת לעבוד עם אנשים וליצור קשרים ארוכי טווח שהם מקצועיים, אבל גם חברתיים. היום אפלייד הוא סוג של בית שני עבורי. במהלך עבודתי באפלייד עברתי את כל ההכשרה וההתפתחות המקצועית שלי, וגם הקמתי משפחה פרטית משלי. האווירה שיוצרים האנשים שאני עובדת איתם חשובה לי מאוד — הפתיחות וההשקפה החיובית שמשפיעה על החיים של כולנו גם מחוץ לשעות העבודה. יש לי השפעה ארגונית, מקום לקדם את התהליכים והעקרונות החשובים לי, גיבוי,  והעצמה.

מה את נהנית לעשות אחרי שעות העבודה?

אני אוהבת אקסטרים, וזה אופי הפעילויות שאני נהנית ממנו. אני חובבת סקי מושבעת. אבא שלי הכיר לי את הסקי בילדותי, ולמדתי עם בעלי לעשות סקי כשהיינו ממש צעירים. עכשיו גם שלושת הילדים שלנו — בני 11, 8 ו-4 — למדו לגלוש, אז זה באמת הפך לספורט משפחתי. חופשת סקי היא החופשה האולטימטיבית עבורי — אני אוהבת לתכנן את החופשות שלנו, את הטיסות, המסלולים והניווט, ואני נהנית לגמרי מכל היבט. אני אוהבת מאוד גם אימוני קרוספיט קבוצתיים. עבורי לא מדובר רק בהיבט של ההתחזקות הפיזית — זו גם חוויה חברתית. מה שחשוב לי הוא האווירה, האנשים והקבוצה. חוץ מזה אני תמיד מחכה למירוצי הבוז'ולה במועצה שלי. אנחנו רצים מחופשים, רוקדים ושותים יין, וזה משמח ומהנה.

מהי ההגדרה שלך להצלחה בעוד חמש שנים?

כשאני מסתכלת חמש שנים קדימה, ברור לי שאני רוצה להמשיך ללמוד ולהתפתח. יש עוד כמה חטיבות באפלייד שלא עבדתי בהן ואני חושבת שאולי בעוד כמה שנים אמצא את עצמי באחת מהן... אני גם סקרנית לראות את ההתפתחויות הטכנולוגיות והקונספטואליות בתחום הביג דאטה, שאני מתמקדת בו כיום. לא קל לחשוב חמש שנים קדימה בעולם אג'ילי, אבל לראות את הפירות של הזרעים שאני זורעת עכשיו יהיה משהו שהייתי מחשיבה להצלחה משמעותית.