מאת מערכת הבלוג

06 ינו, 2021

לנה קראק היא כיום מנהלת התוכנה של אחת ממכונות הבקרה של אפלייד מטיריאלס. עצרנו אותה לרגע במסדרון (טוב, בגלל הקורונה כבר אין מסדרונות, אבל עצרנו אותה לרגע בזום) כדי לשאול מה זה בדיוק אומר, איך מגיעים לשם, מהם האתגרים וההצלחות, ואיך בדיוק גורמים למכונה לזהות פגמים שהגודל שלהם שווה ערך לנמלה שנצפית מהחלל החיצון. 
 

שלום לנה. אז איך בכלל הגעת לאפלייד מטיריאלס? 

למדתי מדעי המחשב, ומקום העבודה הראשון שלי היה בחברת נייס. הצטרפתי לחברה במסגרת משרת סטודנטית כ-QA. משם עברתי לפיתוח, ובהמשך ניהלתי צוותים שונים. אחרי כמעט עשור של עבודה באותה חברה על אותו מוצר הרגשתי שאני צריכה שינוי, כזה שיפתח לי צוהר לעולם יותר רחב ויספק לי גם הזדמנות לתפקיד יותר מטריציוני. 

כשהגעתי לאפלייד השתלבתי ישירות כמנהלת פרויקט באחד המוצרים, למרות שלא היה לי ניסיון קודם בפרודקט. כמי שבאה מתוכנה ומפיתוח, זה היה ממש כמו ללמוד שפה חדשה. במוצר מדברים ב'מוצרית', ולא ב'תוכנתית'. כמנהלת פרויקט עסקתי גם בהיבטים הטכניים וגם בניהול פרויקטלי עם הסתכלות רחבה, כולל אלגוריתמיקה וסיסטם. זה בדיוק מה שקסם לי: להיכנס למוצר דרך הטכנולוגיה, להרגיש את הלקוחות ולהיות יותר קרובה אליהם, וכמובן: לעבוד באופן צמוד עם הפיתוח ולהוביל את הפיתוח של המוצר הלכה למעשה. 

אבל ידעתי שבשלב מסוים ארצה לחזור למקורות: לחזור לעולם של פיתוח תוכנה. התפקיד הבא שלי באפלייד היה מנהלת קבוצת תוכנה. במסגרת הזאת קיבלתי אחריות על הפיתוח מקצה לקצה, שכללה גם חשיבה מחודשת  על הארכיטקטורה ועל מתודולוגיות העבודה. זה מסע משמעותי מאוד, מאתגר ומסקרן, שמאפשר להוביל ולייצר שינוי בתחום שמצד אחד הוא הליבה של העשייה שלי, אבל מצד שני הוא גם מגוון מאוד ונוגע במוצרים שונים ובתשתיות. המגוון הזה, של תפקידים ותחומי תוכן, תרם לי המון ומשפיע על האופן שבו אני רואה דברים ומקבלת החלטות. 
 

מה מאפיין את דינמיקת העבודה בחברה?

אחד המאפיינים המשמעותיים של אפלייד מטיריאלס הוא העובדה שזו חברה טכנולוגית מולטידיסיפלינרית. זאת 'חיה' שקשה מאוד למצוא בהייטק: אין הרבה חברות כאלה. הגיוון הזה מאפשר להיחשף למגוון של טכנולוגיות, לאלגוריתמיקה, לפיזיקה, לאופטיקה, לחומרה, למחשוב – הכול ברמה הכי מתקדמת. באפלייד יש הכול מהכול, וזה משפיע גם כמובן על סוג האנשים שעובדים כאן: מהנדסים, מפתחים ומדענים רחבי אופקים, מוכשרים ומקצועיים, שחולקים מטרה משותפת. ההון האנושי — זה מה שעושה לך בסופו של דבר את היום. 

עוד מאפיין ייחודי של אפלייד קשור ליכולת לייצר משמעות. המערכות של אפלייד מורכבות מאוד, והערך שהן מבטיחות ללקוחות הוא עצום. אבל למרות שמדובר בחברה גדולה מאוד יש בה שפע של קבוצות פיתוח שמאפשרות לכל אחד לתרום את התרומה המשמעותית שלו שמשפיעה בפועל על ההצלחה העסקית בשטח. זה דבר שמעט מאוד חברות יכולות להציע לאנשים. בתוך הארגון הענקי הזה יש הרבה מקום לפעילות סטארטאפיסטית ממש. צוותים ייחודיים מתאגדים סביב פרויקטים נקודתיים של חדשנות בתחום ספציפי, כמו למשל ארכיטקטורה או סיסטם. הצוות מתפקד כמו סטארטאפ, ובסוף משתלב בתוך המוצר הגדול. החוויה היא של צוות קטן וממוקד, אבל עם כל הגיבוי שחברה גדולה יכולה להעניק. זה מאפשר לנו ליהנות מכל העולמות,
עם כל ההזדמנויות. 
 

מהם האתגרים הגדולים באפלייד?

באופן כללי, האתגר המרכזי הוא ההבנה של המוצר. המוצרים של אפלייד מורכבים מאוד, אבל כדי להצעיד אותם קדימה מכל בחינה - אופטיקה, אלגוריתמיקה, תוכנה - דרושה הבנה הוליסטית שלהם, דרוש חיבור אמיתי למוצר. 
 

מה לדעתך תורם להצלחה מקצועית בחברה? 

אחד הגורמים המכריעים להצלחה הוא הצוות: צוות שמחובר למטרה ועובד טוב ביחד. לכן אנחנו משקיעים משאבים רבים ביצירת קבוצות שיודעות לעבוד מתוך שותפות עמוקה, קבוצות עם נשמה. זה מה שמניע את הקבוצה מול כל אתגר ומול כל מכשול, וכשיש כזאת קבוצה אני יודעת שהיא תצליח. עוד אלמנט חיוני להצלחה הוא הבנה של הצרכים. יש הרבה אנשים מוכשרים ומקצועיים, אבל המבדל המשמעותי שמאפשר להביא ערך אמיתי נובע מההבנה של מה שצריך: היכולת לזהות את הצורך האמיתי, וללכת עליו בכל הכוח. ברמה האישית אני מגדירה כהצלחה את היכולת לקחת סיכונים ולא להישאר במוכר ובידוע. כדי לצמוח צריך לדעת לקחת סיכונים, לצאת מאזור הנוחות, מתוך הבנה שבסופו של דבר אפשר להיכשל. כשמקום העבודה נותן גיבוי לצעדים כאלה, זה הרבה יותר קל.
 

אבל הדינמיקה הזאת בטח השתנתה מאוד בעקבות הקורונה.

המעבר לעבודה מרחוק או לעבודה משולבת (חלק מהבית וחלק מהמשרד) לא היה רק שינוי טכני, אלא שינוי מהותי. 'הנורמלי החדש' מחייב את כל הגורמים לסמוך באופן עמוק זה על זה. מה שלמדנו הוא שמידת האמון משפיעה ישירות על מידת האחריות ועל נטילת אחריות, וזאת תובנה שממש מצעידה את החברה קדימה. החברה מאפשרת גמישות רבה ומייצרת סביבות מתאימות לעבודה, אבל יש גם כמובן אלמנט של יצירתיות: כל אחד צריך לחשוב מחוץ לקופסא ולחדש את האופן שבו מנהלים, משתפים פעולה, שומרים על קשר. והיצירתיות הזו מפעפעת גם לעבודה המקצועית ומורגשת בפיתוח של המוצרים: יש תחושה של יותר יצירתיות, יותר גמישות מחשבתית. יש גם השקעה מאסיבית בשמירה על קשר חברתי במסגרת האפשר: פיקניקים בחוץ למשל, האפי האוורס מרחוק, סשנים של העברת ידע, שיחות מטבחון בלי מטבחון ושיחות מסדרון בלי מסדרון, עבודה בצוותים של זוגות או שלשות כדי שאנשים לא ירגישו מנותקים - כל אלה מאפשרים לשמור על קשר משמעותי בתוך מתווה של ריחוק חברתי. באופן בלתי צפוי, בשביל חלק גדול מהאנשים התקופה הזו יצרה איזון נכון יותר בין העבודה לבית, וזה מאפשר להתקדם ולהתפתח ומייצר דווקא הזדמנויות ללמידה. אנשים מרגישים שהם מעשירים את עצמם הרבה יותר בתקופה הנוכחית.
 

האם היית ממליצה לעבוד באפלייד ולמה?

אחרי הראיון הזה אני מניחה שקשה לחשוד בי אחרת. אני חושבת שאפלייד מטיריאלס ישראל מציעה מסלול מקצועי ייחודי בגלל כמה סיבות עיקריות: 

• הרחבת אופקים. היכולת להתפתח לכיוונים שונים, להכיר תחומים משיקים, ולא בהכרח להישאר מקובע באותה נישה. 
• גודל האתגר. אני מאמינה שמה שהכי תורם ומשפיע על החיים האישיים ועל תחושת הסיפוק הוא גודל האתגר. כגודל האתגר — כך גם הלמידה וההתפתחות. צריך לדעת לבחור מקום עבודה שמציע מגוון של אתגרים. 
• הטכנולוגיה. מי שרוצה להישאר מעודכן בחזית הטכנולוגיה לכל רוחב הסקאלה, זה המקום בשבילו. 
• המומחיות. אפלייד מטיריאלס היא כוורת של אנשי מקצוע מומחים בתחומם. כשאתה מוקף במומחים, נוצר עושר אינסופי של אפשרויות של למידה והתנסות. 
   

מה את הכי אוהבת בעבודה שלך?

את האנשים. זה לא מקרה שאני מנהלת. הסיבה שבגללה בחרתי בניהול ולא בתפקיד יותר טכני היא שבסופו של דבר אני אוהבת לעבוד עם אנשים. אני אוהבת את השותפות, את הדיאלוג, את הידיעה שאפשר לעזור, לגרום למישהו לגדול, להתפתח ולראות את הדברים בצורה אחרת. יש במסגרת הזאת הרבה עזרה הדדית ותחושה של צמיחה משותפת. זה דבר נהדר.